גזעי כלבים שכמעט ולא משירים פרווה

כלבים הם חיות מחמד מדהימות ויש הרבה סיבות להביא כלב הביתה, אבל פרווה אינה אחת מהן. אם אתם מחפשים כלב שאינו מכונת נשירה, אל תדאגו - יש לכם אפשרויות. האמת, כל הכלבים שיש להם פרווה, משירים במידה מסויימת - אבל חלקם משירים כמות כה קטנה של פרווה שכמעט בלתי אפשרי להבחין בה. אל תטעו במחשבה שכלבים שלא משירים הרבה אינם דורשים טיפוח או שהתחזוקה שלהם נמוכה וידידותית לתקציב. אבל אם אתם מבינים בגזעי כלבים, אתם יכולים למצוא חבר חדש ששומר על פרוותו לעצמו ואינו מגרה את האלרגיות שלכם. הכירו 30 גזעים שמשירים מעט או אינם משירים כלל, שחלקם היפואלרגנים וקלים לטיפוח.

רק שישה גזעים בכדור הארץ פופולריים יותר מהפודל הנערץ, המגיע בשלוש וריאציות: טוי (Toy), ננסי וסטנדרטי. פודלים חכמים, פעלתנים וצייתנים להפליא. בנוסף, הם היפואלרגניים והם כמעט ולא משירים. עם זאת, ה"סוודר" הצפוף שלהם דורש טיפוח מקצועי ומשמעותי - במיוחד אם אתם רוצים לגדל אחד שיזכה בתחרויות.

יחסית לכלבים עם פרווה ארוכה, כלבי טרייר סילקי אוסטרליים משירים מעט, והם גם קלים מאוד לתחזוקה. מכיוון שהפרווה שלהם כל-כך ארוכה, היא נוטה להסתבך וליצור קשרים, אז אל תשתמשו בנשירה נדירה כתירוץ להזניח הברשה יסודית פעמיים או שלוש בשבוע.

סלוקי הוא כלב מפוסל, מכובד ונאמן, שבנוי לצייד וריצות ארוכות. כלבי סלוקי יכולים להיות עם פרווה קצרה או ארוכה והם מגיעים במגוון צבעים. לא משנה באיזו גרסה תבחרו, הנשירה שלהם היא קלילה ולא שכיחה. בנוסף, כלבי סלוקי דורשים טיפוח צנוע ופשוט.

ללגוטו אומניולו יש פרווה כל-כך צפופה וצמרית, עד שזה גורם לתהות איך הם בכלל רואים משהו. אבל למעשה, "מעילי" הפרווה המתולתלים שלהם משירים לעיתים רחוקות מאוד, והם היפואלרגניים. הם לרוב בגדול בינוני, הם כלבים נוחים ואפשר לסמוך עליהם שיהיו אנרגטיים, אך לא היפראקטיבים. 

מבט אחד בכלב הזה מספיק בשביל להבין מדוע יש כאלו שמכנים אותו "כלב קוף". מעבר להיותו חמוד, הנשירה שלו היא מינימלית ועונתית. הוא לא זקוק להרבה טיפוח, אך מומלץ להבריש אותו פעמיים בשבוע ולקצץ פעמיים בשנה.

כלבי מים פורטוגזיים הם אתלטים, נמרצים ומצדיקים את שמם - הם יכולים לשחות במשך זמן ממושך מבלי להתעייף, הפרווה שלהם אטומה למים והם גם היפואלרגניים. הם יכולים להיות בעלי פרווה מתולתלת או גלית, אך כך או כך, הם משירים מעט מאוד ורק באופן עונתי. עם זאת, קחו בחשבון שהפרווה השופעת שלהם דורשת טיפוח משמעותי.

בסנג'י הוא כלב ציד אפריקאי בגודל בינוני בעל שיער קצר ונאה הדורש טיפוח מינימלי בלבד. הבסנג'י הוא עירני, אנרגטי והוא אחד ממאה הגזעים הפופולריים ביותר, וזה כנראה קשור לשקט ולשלווה שמגיעים עם גזע זה - בסנג'ים לא נובחים.

אם אי-פעם ראיתם סמרטוט מהלך שנראה כאילו הוא בדרך למופע רגאיי, אז ראיתם קומונדור. הסימן המסחרי של כלב עבודה הונגרי זה הוא הפרווה שלו - "סוודר" ארוך, צפוף, עם מעין חוטים, שמגן עליו מפני פגעי מזג האוויר והתקפות של בעלי חיים. עם זאת, מתחת לכל הראסטות שלו, נמצא כלב גדול ועוצמתי שיכול להגיע ליותר מ-45 ק"ג. כלבי קומונדור משירים רק באופן עונתי, וכמובן שכל הפרווה הזאת דורשת טיפוח יומיומי.

כלבי ספניאל מים איריים הם הגבוהים מבין כל כלבי הספניאל - הם יכולים להגיע לגובה כתפיים של 60 ס"מ ולמשקל של עד 30 ק"ג. הפרווה שלהם עמידה למים, הם היפואלרגניים והם משירים רק באופן מינימלי ועונתי. גם התחזוקה שלהם קלילה - מספיק להבריש אותם אחת לכמה שבועות. 

גזע זה ידוע באומץ לב ובכוח מתפרץ. הנשירה שלו קלילה ומוגבלת לעונה אחת, אך טיפוח יכול להיות מטלה. פרוותו הצומחת ללא הרף עלולה להסתבך ולהיות מלוכלכת אם היא לא מוברשת באופן קבוע.

האם זו כבשה? טלה? לא, זה בדלינגטון טרייר, והוא ידוע באישיותו העדינה והמקסימה ובפרוות הכותנה ההיפואלרגנית שלו. הטיפול והטיפוח היומיומי שלהם הוא מאוד קל. עם זאת, הם דורשים גיזום מקצועי מדי פעם וטיפוח נוסף.

בתרגום מילולי מצרפתית, פירוש שמו הוא "כלב לבן ורך". הצרפתים לא השאירו הרבה לדמיון - התיאור הזה די מסכם את זה. לא רק שהפרווה שלו כמעט ולא משירה, אלא שהיא גם היפואלרגנית. לכלב הלבן והרך הזה יש שיער ולא פרווה, אז זה אומר שתצטרכו להבריש אותו באופן קבוע כדי למנוע קשרים.

איידייל טרייר הוא הכלב הכי גדול במשפחת הטריירים. הם ידועים ברגליים החזקות שלהם ובחכמה שלהם. הם קלים לתחזוקה והם משירים מעט, אך הם בהחלט דורשים הברשה על בסיס קבוע.

הגזע הזה הוא קטן, ידידותי, בריא, פעלתן וקל לאילוף; הוא משיר לעיתים נדירות והוא קל לטיפוח. בונוס נוסף - הוא נוטה לא להזיל ריר. כלבי בולוני שייכים למשפחת הבישונים, ושמם מגיע מאיזור באיטליה, לשם משוייכת שושלת היוחסין שלהם בעלת מאות השנים.  

גם שנאוצרים ענקיים וגם אלו הסטנדרטיים הם היפואלרגניים, אם כי שנאוצרים ענקיים יכולים להגיע למשקל של כמעט 45 ק"ג - בערך כפול ממשקלם של בני הדודים הקטנים שלהם. מכיוון שאין להם פרווה, אלא שיער שגדל ללא הרף, היו מוכנים להבריש אותם או לקצץ אותם באופן קבוע.

טרייר חיטה רך-פרווה שוקל בערך 20 ק"ג ובעל פרווה רכה. בדומה לטריירים אחרים, גם הוא עיקש, אך הוא בדרך כלל בעל חיים שמח, אוהב - ובעיקר לא משיר. בנוסף, הם ידועים בתור כלבים שקופצים בכל פעם שבעליהם מגיעים. יחד עם זאת, הם דורשים טיפוח רב - הברשה פעמיים בשבוע ואמבטיות ותספורת לפחות פעם בחודש. 

בורדר טרייר הוא גזע פיקח ואינטליגנטי עם פרווה מלאה, שעלולה להטעות ולגרום לכם לחשוב שהוא משיר הרבה. הוא לא. העניין הוא שכלבים מגזע זה אוהבים לבלות בחיק הטבע, והפרווה הארוכה שלהם היא מגנט ללכלוך. אל תדאגו לגבי נשירה, אך הקפידו להבריש אותם באופן קבוע כדי לוודא שכל הלכלוך שהם אספו ירד.

כלבים מגזע גריפון בריסלי יכולים להגיע במגוון צבעים והפרווה שלהם יכולה להיות גסה או חלקה. לא משנה מה תבחרו, תוכלו לסמוך על כך שהכלב הזה מנשיר רק באופן מינימלי ועונתי.

מעט גזעים בהיסטוריה מזוהים באופן מיידי כמו קאירן טרייר, שאתם מכירים אותו בתור טוטו מ'הקוסם מארץ עוץ'. מומלץ להבריש באופן קבוע את הכלבים הסקרנים והעסוקים האלה - בערך פעם בשבוע. מעבר לכך, יש לצפות לנשירות עונתיות ומינימליות בלבד.

כלבים מפוסלים אלו, המעוטרים בזקן אופנוענים, נועדו לציד, אך הם התפתחו לכלבי תצוגה פופולריים שאוהבים לשחק בחוץ כל היום. הם היפואלרגניים ומשירים לעיתים רחוקות, אך בכל זאת ניתן לחזק את הקשר איתם באמצעות הברשה סטנדרטית.

זה כמעט בטוח שתחיו חיים שלמים מבלי להתבלבל בין סיני מצויץ לגזע אחר. כלבי הצעצוע האלה הם חסרי פרווה, אז אם אתם אוהבים כלבים קירחים, תצטרכו לעשות מאמץ בכדי למנוע כוויות שמש, לשמור על נקיונם ולהגן עליהם מהקור. אף-אחת מהגרסאות של הכלב הזה, שידוע שהוא מתנהג יותר כמו חתול, אינן מגיעות עם אחריות טיפוח רבה.

כלבי סקוטיש טרייר ידועים בזקנים והגבות השעירים שלהם, המעניקים להם את הסימן המסחרי שלהם. הסקוטיש טרייר נועדו לצייד שועלים והם קומפקטיים וחסונים. הם אכן זקוקים לטיפוח קבוע כדי לשמור על המראה הייחודי שלהם, אך הנשירה שלהם היא עונתית ומועטה.

קוטון דה טוליאר הוא כלב קטן ושמח עם תכונות היפואלרגניות, שמשיר מעט ובאופן עונתי, וידוע בתור הכלב המלכותי של מדגסקר. הפרווה היבשה, הלבנה והארוכה שלו דורשת הברשה במברשת עם שיניים מיוחדות בכדי לשמור על הברק והנפח.

כלבים אפגניים מוערכים בזכות יופיים הבולט, יציבותם הגאה ופרוותם הארוכה והאלגנטית. עם זאת, מתחת לכל זה נמצא כלב זריז, ספורטיבי ובנוי לעבודה שיכול להגיע לגובה 69 סנטימטרים. הם היפואלרגניים ומשירים לעתים נדירות, אך אל תחשבו שזה ימנע מכם את מלאכת הטיפוח - הברשה ורחצה תכופות הן חלק מהדרישות.

הפרווה הארוכה והרכה כמשי של ההוואנז, שיכולה להגיע ב-16 צבעים, כמעט ולא משירה, והכלב הזה מושלם לאנשים הסובלים מאלרגיות. בנוסף, הוא דורש טיפוח סטנדרטי. הם ארוכים מעט ביחס לגובהם, והגמישות הבלתי ניתנת להכחשה שלהם מעניקה להם מקום בין 25 הגזעים הפופולריים ביותר.

מלבד פרוותם הארוכה והיפה, כלבי להאסה אפסו הם פעלתנים, אך רגועים. הם כלבי תצוגה פופולריים והם נוטים להיות בריאים מאוד. יתרון נוסף הוא שהם משירים לעתים רחוקות מאוד. עם זאת, הפרווה הארוכה שלהם דורשת טיפוח רב.

למלטזים יש מוניטין של כלבים שובבים, מלאי חיבה וחסרי פחד ביחס לגודלם הקטן. הגזע הזה מפורסם בגלל הפרווה הלבנה והאלגנטית שלו. הם משירים קלות ולעיתים רחוקות, אך לא תטעו לחשוב שהם לא דורשים טיפוח רב. הברשה יומיומית וטיפוח תכוף נדרשים לשמירה על פרוותם הארוכה עד הרצפה, וכן, אל תדאגו, יש שם רגליים איפשהו.

גזע מעניין עם שם מעניין. הגזע הבינוני, הנקרא לעיתים קרובות קסולו (xolo), הוא לא רק אחד הגזעים הנדירים ביותר, אלא גם אחד העתיקים ביותר. מדענים מאמינים שאבות אבותיו ליוו את שלנו במסע עידן הקרח על פני מיצר ברינג. הגרסה נטולת השיער כמעט עירומה, ולגרסה השעירה יש פרווה היפואלרגנית קצרה ונקיה אשר כמעט ולא משירה, ושאינה דורשת הברשה לעיתים קרובות.

טרייר אמריקאי חסר שיער הוא מלא חיבה וחסר פחד, ולמעשה, לא תמיד חסר שיער. אבל גם הזנים בעלי הפרווה הם היפואלרגניים ומשירים את פרוותם הקצרה לעיתים נדירות. מספיק להבריש אותם פעם בשבוע עם מברשת בעלת שיניים רכות.

מכיוון שהגזע חסר שיער, ברור שלא צפויה בעיית נשירה, אך טיפול עור אינטנסיבי ומוקפד הוא קריטי לשנה הראשונה בחיי הכלב הקטן. עם זאת, הוא ישיב לכם בחיבה, נאמנות ועור היפואלרגני מושלם לסובלים מאלרגיות.