Portra/istockphoto
לפני ימים ספורים, הר געש תת ימי התפרץ באוקיינוס השקט. הרשויות עדיין עושות חשבון נפש לגבי הנזק שנגרם לאי בממלכת טונגה, הן כתוצאה מפגיעות אפר מסיביות והן מצונאמי שנוצר בעקבות ההתפרצות. מה שבטוח, התפרצויות געשיות עלולות לגרום לאסון בקנה מידה מזעזע, כפי שיכול להעיד כל מי שזוכר את ההתפרצות הידועה לשמצה של הר סנט הלנס ב-1980. הנה כמה מהרי געש שהותירו את הצלקות הגדולות ביותר לאורך ההיסטוריה.
הר וזוב התפרץ שמונה פעמים ב-17,000 השנים האחרונות, כשהפעם האחרונה הייתה ב-1944. אבל ההתפרצות הגדולה ביותר הייתה בשנת 79 לספירה. הר הגעש הרס את הערים הרומיות פומפיי והרקולנאום. לא פחות משמעותית לעוצמתו היא המשמעות ההיסטורית שלו. ההיסטוריון הרומי, פליניוס הצעיר, ידוע כמי שתיאר את התפרצות הר הגעש וזוב. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה בה תועדה התפרצות געשית בפירוט, ולכן זכתה התפרצות אלימה זו לכינוי "התפרצות פליניאנית". כמו כן, ישנן באתר "מומיות" בעלות ערך ארכיאולוגי.
ההתפרצות של הר הגעש לאקי באיסלנד בשנת 1783 נמשכה שמונה חודשים ופלטה כמעט תשעה מיילים מעוקבים של לבה בזלתית מבטן כדור הארץ. ענן האפר הוולקני נראה עד סוריה. הפיצוץ שחרר פי 80 יותר חומצה גופרתית מאשר הר סנט הלנס. גשם חומצי גרם להרס יבול נרחב ובעלי החיים באיסלנד מתו בהמוניהם מאכילת דשא מזוהם. כ-9,000 בני אדם - בערך אחד מכל ארבעה בני אדם שחיו באיסלנד באותה תקופה - מתו מרעב בגלל הנזק שנגרם לאדמה.
עוד בנושא: עובדות היסטוריות מרתקות
הר אונזן הוא למעשה קבוצה של הרי געש פעילים חופפים. בשנת 1792, התפרצות גרמה למפולות אדירות שבלעו את העיר שימברה לפני שנפלה לים. הקריסה גרמה לצונאמי ענק שגרם ליותר הרס ומוות. מאמינים שהמספר הסופי הוא אי שם בסביבות ה-15,000 הרוגים. בשנות ה-90 הר הגעש החל להתעורר שוב מתרדמתו.
עוד בנושא: הנופים היפים בעולם
לחץ ומאגמה מילאו את החלל מתחת להר טמבורה במשך מאות שנים, וכאשר הלחץ הזה פרץ לבסוף אל פני השטח, התוצאה הייתה ההתפרצות הגעשית הגדולה והקטלנית ביותר בהיסטוריה האנושית המתועדת. עמוד ההתפרצות של פליניאן השתרע לגובה של יותר מ-30 מיילים כאשר הר הגעש שחרר כ-90 מייל מעוקב של מאגמה. חצי האי עצמו נמחק למעשה, עם זרימות פירוקלסטיות בלתי ניתנות לעצירה. הנזק האמיתי, לעומת זאת, היה מתמשך. ההערכה היא ש-100,000 אנשים מתו מרעב בחודשים שלאחר מכן, כאשר רוב אירופה נכנסה ל"שנה ללא קיץ". הטמפרטורה העולמית ירדה ב-3 מעלות צלזיוס בשנת 1816 הודות למסך האפר של טמבורה שחסם את השמש.
במאי 1883, לאחר שנים של פעילות סיסמית אינטנסיבית במיצר סונדה, התפרץ הר הגעש האדיר באי הלא מיושב, קרקטואה. הוא שלח ענן של אפר למרחק של 80 קילומטרים באוויר, מסתיר את השמש במשך יותר מיומיים. הצליל שלו - החזק ביותר שתועד אי פעם בהיסטוריה המודרנית - נשמע במרחק אלפי קילומטרים. ההתפרצות הרסה את הר הגעש ואת האי עצמו, שקרס ללוע הר הגעש. זה גרם לזרימות פירוקלסטיות ולצונאמי מסיבי שחיסלו מאות ערים וכפרים באזור והרגו כ-36,000 בני אדם.
עד תחילת המאה ה-20, תושבי העיירה סנט פייר באי הקריבי הצרפתי מרטיניק התעלמו משכנם הענק, הר פלה. ההר "רטן" פעמים רבות במשך מאות השנים, אבל ב-8 במאי 1902, תושבי סנט פייר התחרטו על שאננותם. לפני הפיצוץ לא חסרו סימנים רעים: רעידות טרום התפרצות ושחרור אדים גרמו לחיות בר - כולל חרקים ענקים ונחשים - להימלט מההר לתוך סנט פייר, שם נהרגו עשרות בני אדם מנחשים צפעיים. לבסוף, הר הגעש התפוצץ בהתפרצות אלימה שיצרה מפולת של גז, פסולת, אפר, סלעים ואש שהגיעו לטמפרטורות של 400 צלזיוס. ההתפרצות השמידה את העיירה סנט פייר ברגע, והרגה כמעט את כל 30,000 התושבים.
פעילות סיסמית אינטנסיבית באביב 1980 לא הותירה ספק - הר סנט הלנס עומד להתפרץ, וב-18 במאי, זה בדיוק מה שקרה. ראשית, רעידת אדמה אדירה גרמה למפולת ההריסות הגדולה ביותר שתועדה אי פעם. לאחר מכן הגיעה התפרצות פליניאנית שנמשכה תשע שעות. החלק הצפוני של ההר נהרס וזרם של בוץ געשי זרם לאורך קילומטרים וגרם להרס רב. 57 בני אדם נהרג.
בהשוואה לענקים אחרים, ההתפרצות של נוואדו דל רואיס לא הייתה אפוקליפטית במיוחד - אבל תופעות הלוואי שלה בהחלט היו. לאחר פעילות סיסמית רבה ואזהרות של מדענים לפנות את העיירה הסמוכה (שלא נענו), הר הגעש התפרץ ב-13 בנובמבר. ההתפרצות גרמה למפולות בוץ ענקיות שאפפו את העיירה ארמרו, והרגו יותר מ-23,000 בני אדם. זה היה אסון הטבע החמור ביותר בהיסטוריה של דרום אמריקה ואחת ההתפרצויות הקטלניות ביותר אי פעם.
ב-15 ביוני 1991, הר פינטובו געש בהתפרצות הגדולה ביותר על פני כדור הארץ מזה 100 שנה. בהתפרצות נפלטו כ-10 מיליארד טון של מגמה וכ-20 מיליון טון של דו-תחמוצת הגופרית. זרימות פירוקלסטיות - מפולות של גז, אפר, סלעים, אש - שאגו במורד ההר והקיפו את האזור הכפרי. כמה עמקים ערמו יותר מ-200 מטרים של אפר. האפר והפסולת התפשטו למרחקים, ומשקלם גרם לקריסה של אלפי גגות. 840 בני אדם נהרגו, רובם מהקריסות.
ב-15 בינואר התפרץ הר געש תת-מימי ליד טונגה בהתפרצות הגדולה ביותר מאז הר פינטובו לפני 31 שנים. הוא שלח ענן אפר, גז וקיטור שהגיע לגובה 20 קילומטרים וגרם לגלי צונאמי. מניין ההרוגים עומד כעת על 3, אך כבל התקשורת התת-ימי הראשי של טונגה ניזוק מההתפרצות, כך שהיקף ההרס עדיין מתגלה.
